לא. אבחון דידקטי אינו אבחון של הפרעת קשב וריכוז (ADHD), גם אם בשיחה על הלימודים עולים קשיים בריכוז או בהתארגנות. האבחון הדידקטי עונה על שאלה לימודית, ואבחון ADHD הוא תהליך קליני נפרד אצל רופא מומחה המוסמך לכך.
מה ההבדל בין שאלה לימודית לשאלת קשב?
השאלה הלימודית עוסקת בלמידה עצמה: איך התלמיד או הסטודנט לומדים, איך זה בא לידי ביטוי בתפקוד הלימודי, מה מקשה, על אילו נקודות חוזק אפשר להישען ואילו המלצות לימודיות עשויות לעזור. בזה מתמקד אבחון דידקטי, והסבר מפורט עליו נמצא במאמר מהו אבחון דידקטי?
שאלת ה-ADHD היא שאלה אחרת: האם קיימת הפרעת קשב וריכוז. התשובה עליה ניתנת בתהליך אבחון קליני אצל רופא מומחה, והוא נפרד מהאבחון הדידקטי.
למה לפעמים מבלבלים בין קשיי למידה לקשיים שקשורים לקשב?
קשיים שונים יכולים להיראות דומים בזמן הלמידה, אבל המראה החיצוני לבדו אינו קובע מה מקור הקושי. תלמיד או הורה עשויים לתאר, למשל, קושי לעקוב אחרי משימה לימודית, להתארגן או להתמיד במשימה עד סופה. אלה תיאורים של מה שקורה בזמן הלמידה, ולא אבחנה של מקור הקושי.
מה שרואים בזמן הלמידה יכול לנבוע מסיבות שונות, ולכן התיאור החיצוני לבדו אינו מספיק כדי לקבוע אם מדובר בשאלה לימודית או בשאלה על ADHD. משרד הבריאות מדגיש שקשיי למידה ו-ADHD הם שני מצבים שונים, גם כשלפעמים הם נראים דומים.
האם קשיי למידה ו-ADHD יכולים להופיע יחד?
כן, לפעמים שני הדברים מופיעים יחד.
אבל אחד אינו מוכיח את השני. קשיי למידה לא מעידים בהכרח על ADHD, ו-ADHD לא מעיד בהכרח על קשיי למידה. לכל אחת מהשאלות יש מסלול בירור משלה.
מי מאבחן הפרעת קשב וריכוז?
אבחון ADHD נעשה בתהליך קליני אצל רופא מומחה המוסמך לכך, והוא לא מבוסס על בדיקה אחת שנותנת תשובה חד-משמעית.
אצל תלמידים, כשעולה שאלה לגבי ADHD, אפשר להתחיל בהתייעצות עם רופא הילדים או עם גורמי התמיכה המתאימים בבית הספר, שיכולים לסייע בהפניה לגורם המתאים. האבחון עצמו נעשה אצל הרופא המומחה.
אצל מבוגרים, משרד הבריאות מציין שהאבחנה צריכה להיעשות על ידי רופא מומחה, בתהליך קליני שכולל שיחה מעמיקה ובירור רפואי, כולל שלילה של אבחנות או גורמים אחרים שיכולים להסביר את הקושי.
האם בדיקה ממוחשבת לבדה מאבחנת ADHD?
לא. לפי משרד הבריאות, בדיקות ממוחשבות אינן הכרחיות לאבחון ADHD, והתוצאות שלהן משקפות ביצוע בנקודת זמן מסוימת. בדיקות כאלה עשויות להוסיף מידע לתמונה במקרים מסוימים, אבל הן אינן מחליפות הערכה קלינית ואינן מספיקות לבדן לאבחון ADHD.
לאיזה מסלול בירור פונים?
כדאי קודם לנסח מהי השאלה המרכזית:
- אם השאלה עוסקת באופן הלמידה ובקושי הלימודי, אפשר לברר אותה במסלול הדידקטי.
- אם השאלה היא האם יש ADHD, הבירור הוא במסלול הרפואי אצל הגורם המוסמך לאבחן.
לפעמים שתי השאלות עולות יחד. גם אז מסלול אחד לא מחליף את השני, ואין כלל קבוע שלפיו אחד מהם צריך תמיד להגיע קודם.
ומה לגבי סטודנטים?
יש סטודנטים ששאלת ה-ADHD עולה אצלם לראשונה במהלך הלימודים האקדמיים. היעדר אבחון קודם אינו מאפשר להסיק לכאן או לכאן.
משרד הבריאות מציין גם שרבים מתמודדים עם קשיי ריכוז מסיבות שונות, ושלא כל קושי כזה מעיד על ADHD.
אם השאלה היא רפואית ונוגעת לאפשרות של ADHD, פונים לרופא מומחה. אם השאלה נוגעת לאופן הלמידה ולקשיים בלימודים, אפשר לברר את המסלול הדידקטי בנפרד.
מה נותן האבחון הדידקטי אצל נואר?
נואר פרח מציעה אבחון דידקטי, שמטרתו לברר את אופן הלמידה: היכן מופיעים הקשיים הלימודיים, מהן נקודות החוזק ואילו המלצות לימודיות יכולות לעזור.
האבחון הדידקטי אצל נואר אינו מאבחן ADHD ואינו קובע אם יש או אין ADHD. כשהשאלה המרכזית היא האם יש ADHD, פונים לגורם הרפואי המוסמך לאבחן. פרטים נוספים מופיעים בעמוד האבחון הדידקטי אצל נואר.
לסיכום: שני מסלולי בירור שונים
אבחון דידקטי ואבחון ADHD הם שני מסלולים שונים. הראשון מברר את הלמידה ואת התפקוד הלימודי, והשני עונה על שאלה קלינית אצל רופא מומחה. שתי השאלות יכולות לעלות באותה תקופה, אבל אחת לא באה במקום השנייה.